common law wife- visa upon relation with israeli boyferind / girlfreind
הסדרת מעמד לבת זוג זרה או לבן זוג זר
ייצוג בהסדרת מעמד לבן זוג זר או בת זוג זרה הוא שירות שאנו מעניקים שנים רבות, מדובר בהליך מסורבל הדורש למלא אחר דרישות משרד הפנים בקפדנות, הגשת המסמכים מאומתים כנדרש בצורה מקוונת וכמובן הוכחות על קיומו של קשר זוגי.
לעיתים מדובר בקשר זוגי בין עובדת זרה לאזרח ישראלי, בין תיירת זרה לאזרח ישראלי, לעיתים הישראלי מעוניין להזמין בת זוג שפגש בחו"ל או הכיר באינטרנט ולעיתים בת הזוג הזרה שוהה בישראל אף ללא אשרת שהיה חוקית.
באמצעות ייעוץ משפטי נכון וייצוג ע"י עורך דין המתמחה בהגירה ובייצוג במשרד הפנים לזרז הליך הסדרת המעמד (אשרת שהיה ועבודה) לאחר שמוכיחים למשרד הפנים שמדובר בזוגיות אמיתית ויציבה.
במהלך השנים נתקלתי בשאלות רבות מצד לקוחות.. איך לקבל אשרת עבודה לבת זוג זרה? איך לסדר אזרחות לבת זוג? איך להתחתן עם עובדת זרה בישראל? איך לסדר ויזה לעובדת זרה? איך להזמין בת זוג לישראל? איך לסדר אשרת שהייה בישראל לבת זוג? האם ניתן להאריך את הויזה של בת הזוג הזרה כשהיא בישראל כעובדת זרה בסיעוד? האם אפשר להתחתן בישראל עם עובדת זרה? האם נישואים אזרחיים עם עובדת זר שיערכו בחו"ל יהיו תקפים בישראל? האם ישנו הליך של ידועים בציבור עם עובדת זרה? האם צריך לחתום על הסכם ממון? האם תעודת זוגיות מקנה מעמד לבת זוג? האם חייב לגור עם בת הזוג הזרה? כיצד ניתן להיחשב ידועים בציבור כשבת הזוג זרה? האם ניתן למסד את הקשר בצורה חוקית ללא נישואים? איך להסדיר מעמד של ידועים בציבור עם בת זוג שאינה אזרחית ישראל? האם בת הזוג תקבל אזרחות ישראלית? איך לסדר אשרת שהיה לבת זוג? איך לסדר ויזת עבודה לחברה זרה? האם חובה להתחתן בנישואים אזרחיים בכדי לקבל אזרחות לבת זוג? האם אפשר לקבל אשרה של תושב קבע ללא נישואים אזרחיים? האם חוקי לפנות למשרד הפנים כשבת הזוג ללא ויזה ונמצאת בישראל? האם ניתן להסדיר מעמד לבת זוג הנמצאת בישראל והיא בסטאטוס מבקשת מקלט? (מבקשת מקלט מאוקראינה / רוסיה/ גאורגיה), איזה מסמכים צריך כדי לפתוח תיק במשרד הפנים? איך להגיש ערר על החלטת משרד הפנים? למי מגישים ערר על החלטה?איזה מסמכים צריך להביא למשרד הפנים? איך מאמתים מסמכים למשרד הפנים? וכו'..
אנסה להבהיר באופן כללי את האפשרויות העומדות בפני ישראלי המעוניין להסדיר מעמדה של בת זוג זרה בישראל.
בפני הישראלי עומדות שתי אפשרויות להסדרת המעמד לבן זוג זר, אם בני הזוג נשואים ניתן להסדיר מעמד בישראל על בסיס נישואים אזרחיים הנערכים מחוץ לישראל בהתאם לנוהל משרד הפנים 5.2.0008 העוסק בהסדרת מעמד לבן זוג הנשוי לאזרח ישראלי.
נישואים אזרחיים ניתן לקיים רק בחו"ל כך שמדובר בהליך יקר ויש לקחת בחשבון הוצאות נלוות כגון: טיסות, בתי מלון, אגרות, תרגומים, הפסד ימי עבודה וכו'.
פתרון יצירתי הוא להינשא בנישואים בארה"ב - נישואי יוטה , שנערכים באמצעות הזום ומקובלים על משרד הפנים.
במקרה של יציאה מישראל לצורך נישואים יש לקחת בחשבון "פרידה כפויה" עד לחזרת בן הזוג הזר לישראל שכן בהתאם לנוהל, הישראלי חוזר לארץ לבדו ורק אז תוגש בקשה מקוונת להזמנת בן הזוג הזר לישראל.
הגשת בקשה לקבלת מעמד בישראל בעקבות חיים משותפים או נישואין נעשית באופן מקוון באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
ההגשה הראשונית נעשית באופן מקוון, לאחר קליטת הבקשה הלשכה אמורה ליצור קשר ולתאם מועד להגשת תעודות המקור (המתנה של חודש עד ארבעה בהתאם ללשכה המטפלת) וקביעת תור לראיון והמשך טיפול מה שכרוך בהמתנה נוספת בהתאם לעומס בלשכות.
במקרה בו שני בני הזוג שוהים בחו"ל ניתן ל
הגיש את המסמכים בקונסוליה הישראלית בחו"ל שתעביר את החומר לבדיקה במשרד הפנים.
על פי נוהל משרד הפנים תשובה מהשגרירות בבקשה לאשרת כניסה צריכה להנתן בתוך 90 ימים ומצריך המתנת הישראלי ואשתו הזרה בחו"ל עד לאישור הכניסה לישראל.
הבהרה: אם שני בני הזוג ינסו לחזור לישראל יחד לאחר החתונה - בהתאם לנוהל , כניסת הזר/ה לישראל תסורב!!! למרות הנישואים.
אם בני הזוג אינם נשואים ניתן להגיש בקשה על סמך הזוגיות ללא נישואים (חיים משותפים)
בני זוג המנהלים קשר זוגי רשאים להסדיר מעמדה של בת הזוג הזרה בישראל לאחר הוכחת אמיתות וכנות הקשר הזוגי, מגורים משותפים ועמידה בקריטריונים הרבים בהתאם לנוהלי משרד הפנים המתעדכנים מעת לעת.
ההליך ואופן הגשת הבקשה:
הבקשה ראשונית מוגשת באופן מקוון באתר רשות האוכלוסין, לאחר מכן מתואמת פגישה בה יש להציג את מסמכי המקור המאומתים והמתורגמים ובמקביל נערכת בדיקת משטרה וגורמי בטחון, כשהמוזמן ממדינות חבר העמים יש בדיקה נוספת בלשכת קשר ומתואם לבני הזוג ראיון זוגי בו נבחנת כנות הקשר ואמיתותו ואז ממתינים לקבלת התשובה, אם היא חיובית, מתחילים בהליך המדורג, אם התשובה שלילית יש אפשרות להגיש ערעור פנימי ואם גם הוא נדחה ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים.
אם גם הערר נדחה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
במידה והזר שהה בישראל ללא אשרה ייתכן ותהיה דרישה להפקדת ערבות בנקאית כתנאי למתן אשרה.
במידה והזר שוהה בישראל באשרת שהיה או עבודה, בהתאם לנוהל על פקיד משרד הפנים להאריך את אשרת התייר עד לסיום בחינת הבקשה אך לעיתים הנחיה זו אינה מקויימת.
על פי הנוהל הרלוונטי 5.2.0009 בהנחה והבקשה אושרה מקבל בן הזוג הזר אשרת תייר B/2 ונכנס לישראל או אם הוא כבר בישראל אשרת עבודה B/1 "תייר הרשאי לעבוד ללא הגבלה" למשך שנה, האשרה מתחדשת מידי שנה לאחר עמידה בתנאים (הצגת מסמכים וראיון כך במשך שלוש שנים) ובשנה הרביעית ניתן להגיש בקשה לשדרוג מעמד לקבלת תעודת זהות ארעית מסוג א/5 ל 4 שנים נוספות כך שלאחר שבע שנים בסה"כ ניתן להגיש בקשה לסיום ההליך המדורג ולקבל מעמד של תושב קבע בישראל.
זרים ממדינות ברית המועצות לשעבר ומזרח אירופה נדרשים לעבור תחקור בלשכת הקשר נתיב, הליך המסרבל ומאריך את קבלת התשובה בחודשים ארוכים (ההמתנה לראיון בלשכת הקשר אורכת ב 6-8 חודשים מרגע שקיבלו את הטפסים)
ההבדל העיקרי בין הנהלים:
ההבדל העיקרי בין אשרה על בסיס חיים משותפים ובין אשרה על בסיס נישואים היא שבסוף ההליך המדורג במידה ובני הזוג נשואים רשאי בן הזוג הזר להגיש בקשה להתאזרחות ובהליך של אשרה על סמך חיים משותפים רשאי בן הזוג הזר להגיש בקשה למעמד של תושב קבע.
יובהר כי בשני המקרים אשרה על בסיס חיים משותפים או נישואים לזר, היה והקשר לא עלה יפה ובני הזוג החליטו לסיים אותו בן הזוג הזר נדרש לעזוב את ישראל.
נקודה נוספת - נוגעת להזמנה לישראל של ילדים קטינים של בן הזוג הזר, בהתאם לנהלי משרד הפנים ניתן לצרף קטין נלווה להליך המדורג רק כשבני הזוג נשואים!
לקישור לטבלה המסכמת את ההבדל בין שני הנהלים -
לחץ כאן
מה עושים כשבת הזוג הזרה עדיין נשואה בארצה?
נוהל משרד הפנים הרלוונטי המתעדכן מעת לעת קובע כי ככלל מצבם של שני בני הזוג צריך להיות פנוי במידה ומצבו של האישי של אחד מבני הזוג הוא נשוי יש הליך מיוחד לבדיקה באם מי שאינו פנוי עושה מאמצים לשנות מצבו האישי ולאחר הצגת הוכחות לכך (כגון: פרוטוקול מבית משפט, כתבי טענות וכד') ועריכת שימוע מדוקדק לבני הזוג ותחקור מעמיק לכנות הקשר יעבור התיק למטה רשות האוכלוסין להחלטת מנהלת מחלקת אשרות ארצית.
מה עושים כבת הזוג מהפיליפינים ועדיין נשואה?
כאשר מדובר בבת זוג מהפיליפינים יש קושי נוסף המתעורר שכן בפיליפינים לא קים הליך גירושין ולכן בת זוג שמצבה האישי עדיין נשואה אינה יכולה להתגרש (למרות שהיא פרודה מבעלה שנים ארוכות ולמרות שהיא חיה בישראל ובעלה שנפרד בחו"ל) יחד עם זאת בחוק הפיליפיני יש שתי אפשרויות משפטיות אפשריות לשינוי המצב האישי הראשונה LEGAL SEPERATION מצב בו בני הזוג בפיליפינים עדיין נשואים אך בית המשפט בפליפינים מצהיר כי הם פרודים בצורה רשמית (במצב זה לא ניתן להינשא לבן הזוג הישראלי) האפשרות הנוספת היא ANNULMENT זהו הליך ביטול הנישואים מעיקרם, בהליך זה בית המשפט קובע כי הנישואים בטלים ומבוטלים (כאילו מעולם לא נערכו) ואז מצבה האישי של בת הזוג הנשואה חוזר להיות רווקה.
משרד הפנים מערים קשיים רבים כאשר מצבה האישי של הזרה הוא נשואה אך עם כלים נכונים עדיין ניתן להתגבר על המכשול תוך המתנה בסבלנות להחלטת מנהלת אשרות ארצית בכל בקשה.
מקרים תקדימיים שפתרנו באמצעות הליכים משפטיים:
קיבלנו החלטה תקדימית בה אושר לבת זוג זרה מהפיליפינים לסיים את ההליך המדורג ולקבל מעמד של קבע, למרות שהיא עדיין "נשואה" לאחר שהיא הגישה בקשה לביטול הנישואים מעיקרם בבית המשפט בפיליפינים ובסיומו של ההליך משפטי בית המשפט החליט שאינו מבטל את הנישואים מעיקרם מה שהשאיר אותה "תקועה" במצב אישי "נשואה" שכן אינה יכולה לשנות מצבה האישי.
למרות הדרישה בנוהל לשינוי מצב אישי של הזר/ה בתוך 12 חודשים לאחר הליך משפטי ארוך שכלל ערעור לבית המשפט המחוזי, קיבלנו פס"ד תקדימי שקבע שהנוהל אינו סביר ואינו חוקי והורה בנסיבות המקרה בו ייצגנו להעניק לזרה מעמד של תושב קבע לאור השנים בהם קיימו בני הזוג קשר זוגי.
מה עושים כשהישראלי עדיין נשוי?
ישנם מקרים בהם מצבה האישי של בת הזוג הנו "פנויה" (רווקה, אלמנה או גרושה) אך מצבו האישי של בן הזוג הישראלי הוא "נשוי" למרות נסיונות לשנות מצבו האישי והגשת תביעה לביה"ד הרבני , במרבית המקרים בהם טיפלנו מדובר במחלוקת על ענייני רכוש וגם המקרים אלה, ניתן לסייע בהסדרת המעמד למרות שהמצב האישי הרשמי של הישראלי אינו "פנוי".
דוגמאות למקרים מורכבים בהם טיפלנו בעבר
פנה אלינו אזרח ישראלי שהתעניין בנישואים עם עובדת זרה, באותו מקרה לאחר שהוסבר לו אודות הליך 5.2.0009 של משרד הפנים הליך "אשרת שהיה ועבודה על בסיס חיים משותפים" ומאחר ודובר בעובדת זרה מהפיליפינים שהייתה נשואה בארצה בנישואים קטוליים (בת הזוג רשומה כנשואה ואינה יכולה להתגרש) הוסבר לו שמאחר והם גרים יחד וחיים יחד כבני זוג לכל דבר ועניין, הם יוכלו להסדיר מעמדה על בסיס חיים משותפים, ללא יציאה מישראל וללא נישואים למרות היותה נשואה.
מעמדה הוסדר בסיוע משרדינו וכיום כמו לזוגות הרבים שסיענו בהסדרת המעמד לבת הזוג הזרה תעודת תושב ארעי א/5 - היא רשאית לעבוד ויש לה זכויות בישראל.
נתקלנו במקרים בהם נוצר קשר זוגי בין עובדת זרה בתחום הסיעוד השוהה בישראל באשרה לבין בן זוג ישראלי אלא שמכורח העבודה הזרה מתגוררת עם המעסיק / המטופל ונפגשת עם בן הזוג בסופי שבוע ובחופשות במקרים כאלה ויש חשש כי משרד הפנים ישלול את הבקשה מאחר ובני הזוג התגוררו יחד רק בסופי שבוע ובחופשות אך באמצעות ייצוג משפטי נכון ומנוסה ניתן למצוא פתרון אף לבעייתיות זו.
טיפלנו במקרים רבים של קשר זוגי שנוצר בין עובדת זרה לבין בן משפחה של המטופל, כתוצאה מהטיפול של המטפלת הסיעודית בבן משפחה נוצרו יחסי קרבה שהתפתחו לקשר זוגי קרוב וגם במקרים כאלה טיפלנו ודאגנו להסדרת מעמד לעובדת הזרה כבת זוג של בן משפחת המטופל.
טיפלנו לא אחת במקרים בהם נתבקשנו להסדיר מעמד של עובדת זרה שנכנסה להריון מישראלי ובהסדרת אזרחות ישראלית לקטין לאחר בדיקת אבהות לקטין.
טיפלנו במקרים בו נעצרה בת זוג של אזרח ישראלי, לאחר הרחקתה מישראל דאגנו להגיש בקשה ולדאוג להחזרתה לישראל לאחר גירוש והסדרת מעמדה כבת זוג של אזרח ישראלי.
טיפלנו במקרים של קשר זוגי בין "מבקש מקלט" השוהה בישראל עם אישור שהיה "משוחרר בתנאים לפי סעיף 2 א 5 לחוק הכניסה לישראל" כאשר בן/בת הזוג היה מאריתריאה / אוקראינה/ גאורגיה/ רוסיה בנוהל משרד הפנים המעודכן יש התייחסות מפורשת כיצד יש לטפל במקרים אלו כאשר בן הזוג שוהה בישראל כמבקש מקלט וטרם ניתנה החלטה בבקשתו.
טיפלנו במקרים של נישואים אזרחיים בחו"ל כשבן הזוג הישראלי חזר לישראל לבדו וביקש להזמין את אשתו מחו"ל.
טיפלנו במקרים רבים של תביעות אבהות לקטינים שאחד ההורים הוא ישראלי.
טיפלנו במקרים רבים של מעמד להורה קשיש של אזרח ישראלי
טיפלנו במקרים סבוכים ובבקשות הומניטריות מיוחדות למעמד.
ההליכים מול משרד הפנים גם במקרים "רגילים" ופחות "מורכבים" הנם הליכים בירוקרטים מתישים וברוב המקרים תקופת הטיפול בבקשות להסדרת מעמד לבן זוג אורכות זמן רב, פקידי משרד הפנים הקורסים תחת עומס הבקשות, נוטים להערים קשיים ואינם ממהרים להעניק אשרות, לכן עם ייצוג משפטי נכון ע"י עורך דין המתמחה בייצוג במשרד הפנים על בסיס קבוע ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר ולקצר באופן משמעותי את פרק הזמן בו ניתנת תשובה לבקשה.
עו"ד המתמחה בתחום ספציפי וזה תחום עיסוקו העיקרי בקיא בנהלים, מכיר את דרישות משרד הפנים בכל שלב בו נבחנת הבקשה או הערר ומשכך מביא לתוצאות טובות יותר מהר יותר.
עו״ד דור פנק מומלץ על ידי לקוחות רבים ובעל נסיון ארוך שנים של טיפול מול משרד הפנים והסדרת אשרה בישראל (ניתן לקרוא ביקורות בגוגל תחת החיפוש "דור פנק")
השירות המשפטי ניתן בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה השונות ברחבי הארץ
פגישות ייעוץ ניתן לקיים במשרדנו או בZOOM.
נסיון רב בייצוג בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה:
משרד הפנים תל אביב, משרד הפנים ירושלים, משרד הפנים חיפה, משרד הפנים עכו, משרד הפנים נתניה, משרד הפנים חולון, משרד הפנים הרצליה, משרד הפנים כפר סבא, משרד הפנים טבריה, משרד הפנים פתח תקווה, משרד הפנים אשדוד, משרד הפנים אשקלון, משרד הפנים צפת, משרד הפנים אילת, משרד הפנים רחובות, משרד הפנים ראשון לציון, משרד הפנים רמת גן, משרד הפנים רמלה, משרד הפנים באר שבע.
אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, המסתמך על האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ובאחריותו. המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי כלשהו מומלץ להתעדכן בנהלי משרד הפנים המשתנים מעת לעת.