הגשת בקשה הומניטרית לאשרה לעובד סיעוד לוועדה המייעצת מטעמים הומניטאריים

ראשי >תחומי התמחות>הגשת בקשה למעמד לעובד זר סיעודי מטעמים הומניטאריים
הגשת בקשה מטעמים הומניטריים לעובד זר לפי סעיף 3 א לחוק הכניסה לישראל
בקשה להמשך העסקה של עובד זר בסיעוד מטעמים הומניטריים אצל אותו המעסיק יש להגיש רק לאחר בחינה קפדנית האם אתם עומדים בתנאי הסף שכן ב 27/06/18 נכנס לתקפו תיקון 32 לחוק הכניסה לישראל והקשיח את התנאים להגשת בקשה להעסקת עובד סיעודי מטעמים הומניטריים מאז השינוי בקריטריונים קיבלנו פניות ונשאלנו איך משפיע התיקון על הגשת הבקשות? איך להגיש בקשה לוועדה ההומניטרית סיעוד של משרד הפנים? למי מערערים על החלטת הוועדה ההומניטרית? מה עושים אם הבקשה נדחית על הסף? כיצד להגיש בקשה לספיישל ויזה? איך לערער על החלטת הוועדה ההומניטרית? ועוד שאלות רבות הנוגעות לתיקון לחוק.

במאמר זה, אנסה לפשט את הדברים ולהבהיר את הדרישות והקריטריונים החדשים שנקבעו בתיקון לחוק הכניסה לישראל.

בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל התקופה המקסימאלית לשהיית עובד זר בישראל היא 63 חודשים ( 5 שנים לעבודה ועוד 3 חודשי התארגנות) החריג הוא עובדי סיעוד ורק במקרים הומניטאריים מיוחדים.
בעבר תנאי בסיסי לפניה לוועדה ההומניטארית היה אישור מגורם מוסמך (רופא, עו"ס, פסיכיאטר) על תלות בין המטופל למטפל, פועל יוצא של הדרישה היה תלות שהתפתחה רק לאחר העסקה לא חוקית של העובד הזר. כיום בתיקון לחוק דרישה זו אינה קיימת ועניין התלות עבר מן העולם.

במצב החדש יש להגיש את הבקשה לוועדה ההומניטארית בטרם שנוצרת בכלל התלות בין המעסיק לעובד הזר, בנוסף לאחר התיקון לחוק גם לשכה פרטית רשאית לתווך בין עובד זר שעומד בתנאי הסף לגשת לוועדה ההומניטארית לבין המטופל הסיעודי העומד בקריטריונים.
 
סמכות שר הפנים ותנאי הסף לפניה לוועדה ההומניטרית סיעוד
שר הפנים רשאי להאריך אשרה במקרים הומניטאריים חריגים, התיקון לחוק הכניסה לישראל מגביל את הסמכות הכללית של שר הפנים וקובע תנאים שיש לעמוד בהם כדי ששר הפנים יהיה רשאי להאריך אשרה לעובד זר.

בהתאם לחוק ישנם מספר תנאי סף מצטברים שחייבים להתקיים על מנת שתקום זכאות להגיש בקשה מטעמים הומניטריים.
  1. התנאי הראשון הוא כי לא חלפו מעל 90 ימים מאז שהעובד הזר שמבקשים להאריך רישיונו סיים העסקה חוקית אצל המעסיק האחרון.
  2. התנאי השני הוא התמדה של 24 חודשי העסקה רציפים, באשרה, אצל המעסיק האחרון כאשר מעבר של הקשיש לבית אבות או פטירה לא עוצר את הרצף.
  3. התנאי השלישי הוא שלא עברו 8 שנים מיום כניסתו של העובד לישראל.
  4. התנאי הרביעי הוא שלא התקבלה החלטה קודמת של הוועדה ההומניטארית בעניינו של העובד, החריג הוא טיפול בבן זוג או במי שהתגוררו תחת אותה קורת גג.
  5. התנאי החמישי הוא שחלפו 63 חודשים מאז כניסתו של העובד לישראל באשרת סיעוד.
 
כל התנאים הללו הם תנאים מצטברים כשמדובר במטופל סיעודי שהוא מעל לגיל פרישה, דהיינו מעל גיל 67 הן לגבר והן לאישה.

במקרים של מטופלים מתחת לגיל פרישה, החוק מציין מי הזכאים להקלות:
  1. מי שהוכר כנכה 188 אחוז שר"מ ע"י המוסד לביטוח לאומי.
  2. נכה צה"ל או נפגע פעולת איבה שהוכר כנכה סיעודי 100 אחוז.
  3. ילד נכה הזכאי לקצבה בדרגת 100 אחוז נכות מיוחדת.
  4. נפגע עבודה התלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היומיום.
במקרים אלו, יש שלושה תנאי סף בהם יש לעמוד בכדי לפנות לוועדה.
  1. שלא חלפו 90 ימים מאז שהעובד שמבקשים להאריך אשרתו עזב מעסיק חוקי אחרון.
  2. שלא חלפו 13 שנים מכניסת העובד הזר לישראל.
  3. שהעובד עבר 63 חודשים מאז הכניסה לישראל.
במקרים אלו ניתן להגיש בקשה הומניטארית גם לגבי עובד זר שהוגשה לגביו ואושרה בקשה מטעמים הומניטאריים בעבר.

סיכויי הגשת ערעור בדחיה על הסף עקב אי עמידה בתנאים
סעיפי הסף בתיקון לחוק הם עובדתיים כך שאם יש דחיה על הסף של הוועדה סיכויי קבלת ערר בבית הדין נמוכים.
פועל יוצא הוא כי במקרה של עובד זר שבקשתו אושרה בעבר או במקרה שחלפו מעל 90 ימים מאז ההעסקה החוקית האחרונה או שלא חלפו 8 שנים מאז כניסת הזר לישראל, עם כל הצער שבדבר הבקשות יידחו על הסף בוועדה.
אבקש להבהיר כי אם עובדתית לא עוברים את מבחני הסף, אזי, אין שיקול דעת לבית הדין לחרוג מהוראות החוק ומשכך יש לשקול היטב האם כדאי בכלל להגיש ערר לבית הדין לעררים שכן מול כל התנאים ההומניטאריים, קשים ככל שיהיו, קיימת הוראת החוק שאי אפשר להתעלם ממנה.

במצב הנוכחי, מי שחש עצמו נפגע מהחוק, מבקש צדק וסבור כי החוק אינו סביר, אזי הוא רשאי להגיש עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, לטעון כי החוק עצמו אינו חוקתי, כי הסעיף אינו סביר ומפלה בין אוכלוסיות ולנסות לפסול את החוק כולו מטעמי חוסר סבירות.

התקנות הגיאורגפיות לעובדים זרים בתחום הסיעוד
התקנות הגיאוגרפיות להעסקת עובד זר בתחום הסיעוד קבעו מספר כללים:
1. עובד זר שמשויך לפריפריה יכול לעבוד בפריפריה בלבד
2. עובד זר שמשויך לאזור ת"א רשאי לעבוד בכל הארץ.
3. עובד זר שמשויך לאזור המרכז רשאי לעבוד במרכז ובפריפריה
4. עובד זר שמשויך לפריפריה רשאי לעבוד רק בפריפריה.

הממונה רשאי להתיר מעבר בין אזורים ולא יתיר מעבר בין אזורים אם תחילת ההעסקה קודמת לפניה לרשות כך שבמצב החדש, אין מניעה לעבור בין אזורים במסגרת הוועדה ההומניטארית, בהנחה ולא התחיל קשר קודם יידון גם המעבר הגיאוגרפי, אם יש העסקה לפני הפניה לוועדה אזי הבקשה תידחה על הסף.

תיקון נוסף לתקנות הגיאוגרפיות מאפשר לעובד זר שמעסיקו נפטר או עבר לבית אבות לעבור בין האזורים.
 
מאגר עובדים מחליפים בסיעוד
עובד זר השוהה בישראל בין 51 חודשים ל 63 חודשים ועבד בצורה חוקית הופך להיות "עובד מחליף" והוא רשאי להיכנס למאגר העובדים המחליפים דרך הלשכות הפרטיות, הוא מחליף את העובד הזר הקבוע כשזה יוצא לחו"ל לחופשה.
בהתאם לשינוי לנוהל עובד זר שמקבל אשרת מחליף, האשרה אצלו עד סוף התקופה עד תום 63 חודשים אבל הוא חייב למצוא מעסיקים ולא להישאר בלי מעסיק.
 
 למידע נוסף ולבחינת עניינכם באופן פרטני פנו למשרדנו בטלפון 09-8901193 או בדוא"ל  Dor@immigrationlaw.co.il
 
הגשת בקשה מטעמים הומניטריים לעובד זר לפי סעיף 3 א לחוק הכניסה לישראל
בקשה להמשך העסקה של עובד זר בסיעוד מטעמים הומניטריים אצל אותו המעסיק יש להגיש רק לאחר בחינה קפדנית האם אתם עומדים בתנאי הסף שכן ב 27/06/18 נכנס לתקפו תיקון 32 לחוק הכניסה לישראל והקשיח את התנאים להגשת בקשה להעסקת עובד סיעודי מטעמים הומניטריים מאז השינוי בקריטריונים קיבלנו פניות ונשאלנו איך משפיע התיקון על הגשת הבקשות? איך להגיש בקשה לוועדה ההומניטרית סיעוד של משרד הפנים? למי מערערים על החלטת הוועדה ההומניטרית? מה עושים אם הבקשה נדחית על הסף? כיצד להגיש בקשה לספיישל ויזה? איך לערער על החלטת הוועדה ההומניטרית? ועוד שאלות רבות הנוגעות לתיקון לחוק.

במאמר זה, אנסה לפשט את הדברים ולהבהיר את הדרישות והקריטריונים החדשים שנקבעו בתיקון לחוק הכניסה לישראל.

בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל התקופה המקסימאלית לשהיית עובד זר בישראל היא 63 חודשים ( 5 שנים לעבודה ועוד 3 חודשי התארגנות) החריג הוא עובדי סיעוד ורק במקרים הומניטאריים מיוחדים.
בעבר תנאי בסיסי לפניה לוועדה ההומניטארית היה אישור מגורם מוסמך (רופא, עו"ס, פסיכיאטר) על תלות בין המטופל למטפל, פועל יוצא של הדרישה היה תלות שהתפתחה רק לאחר העסקה לא חוקית של העובד הזר. כיום בתיקון לחוק דרישה זו אינה קיימת ועניין התלות עבר מן העולם.

במצב החדש יש להגיש את הבקשה לוועדה ההומניטארית בטרם שנוצרת בכלל התלות בין המעסיק לעובד הזר, בנוסף לאחר התיקון לחוק גם לשכה פרטית רשאית לתווך בין עובד זר שעומד בתנאי הסף לגשת לוועדה ההומניטארית לבין המטופל הסיעודי העומד בקריטריונים.
 
סמכות שר הפנים ותנאי הסף לפניה לוועדה ההומניטרית סיעוד
שר הפנים רשאי להאריך אשרה במקרים הומניטאריים חריגים, התיקון לחוק הכניסה לישראל מגביל את הסמכות הכללית של שר הפנים וקובע תנאים שיש לעמוד בהם כדי ששר הפנים יהיה רשאי להאריך אשרה לעובד זר.

בהתאם לחוק ישנם מספר תנאי סף מצטברים שחייבים להתקיים על מנת שתקום זכאות להגיש בקשה מטעמים הומניטריים.
  1. התנאי הראשון הוא כי לא חלפו מעל 90 ימים מאז שהעובד הזר שמבקשים להאריך רישיונו סיים העסקה חוקית אצל המעסיק האחרון.
  2. התנאי השני הוא התמדה של 24 חודשי העסקה רציפים, באשרה, אצל המעסיק האחרון כאשר מעבר של הקשיש לבית אבות או פטירה לא עוצר את הרצף.
  3. התנאי השלישי הוא שלא עברו 8 שנים מיום כניסתו של העובד לישראל.
  4. התנאי הרביעי הוא שלא התקבלה החלטה קודמת של הוועדה ההומניטארית בעניינו של העובד, החריג הוא טיפול בבן זוג או במי שהתגוררו תחת אותה קורת גג.
  5. התנאי החמישי הוא שחלפו 63 חודשים מאז כניסתו של העובד לישראל באשרת סיעוד.
 
כל התנאים הללו הם תנאים מצטברים כשמדובר במטופל סיעודי שהוא מעל לגיל פרישה, דהיינו מעל גיל 67 הן לגבר והן לאישה.

במקרים של מטופלים מתחת לגיל פרישה, החוק מציין מי הזכאים להקלות:
  1. מי שהוכר כנכה 188 אחוז שר"מ ע"י המוסד לביטוח לאומי.
  2. נכה צה"ל או נפגע פעולת איבה שהוכר כנכה סיעודי 100 אחוז.
  3. ילד נכה הזכאי לקצבה בדרגת 100 אחוז נכות מיוחדת.
  4. נפגע עבודה התלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היומיום.
במקרים אלו, יש שלושה תנאי סף בהם יש לעמוד בכדי לפנות לוועדה.
  1. שלא חלפו 90 ימים מאז שהעובד שמבקשים להאריך אשרתו עזב מעסיק חוקי אחרון.
  2. שלא חלפו 13 שנים מכניסת העובד הזר לישראל.
  3. שהעובד עבר 63 חודשים מאז הכניסה לישראל.
במקרים אלו ניתן להגיש בקשה הומניטארית גם לגבי עובד זר שהוגשה לגביו ואושרה בקשה מטעמים הומניטאריים בעבר.

סיכויי הגשת ערעור בדחיה על הסף עקב אי עמידה בתנאים
סעיפי הסף בתיקון לחוק הם עובדתיים כך שאם יש דחיה על הסף של הוועדה סיכויי קבלת ערר בבית הדין נמוכים.
פועל יוצא הוא כי במקרה של עובד זר שבקשתו אושרה בעבר או במקרה שחלפו מעל 90 ימים מאז ההעסקה החוקית האחרונה או שלא חלפו 8 שנים מאז כניסת הזר לישראל, עם כל הצער שבדבר הבקשות יידחו על הסף בוועדה.
אבקש להבהיר כי אם עובדתית לא עוברים את מבחני הסף, אזי, אין שיקול דעת לבית הדין לחרוג מהוראות החוק ומשכך יש לשקול היטב האם כדאי בכלל להגיש ערר לבית הדין לעררים שכן מול כל התנאים ההומניטאריים, קשים ככל שיהיו, קיימת הוראת החוק שאי אפשר להתעלם ממנה.

במצב הנוכחי, מי שחש עצמו נפגע מהחוק, מבקש צדק וסבור כי החוק אינו סביר, אזי הוא רשאי להגיש עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, לטעון כי החוק עצמו אינו חוקתי, כי הסעיף אינו סביר ומפלה בין אוכלוסיות ולנסות לפסול את החוק כולו מטעמי חוסר סבירות.

התקנות הגיאורגפיות לעובדים זרים בתחום הסיעוד
התקנות הגיאוגרפיות להעסקת עובד זר בתחום הסיעוד קבעו מספר כללים:
1. עובד זר שמשויך לפריפריה יכול לעבוד בפריפריה בלבד
2. עובד זר שמשויך לאזור ת"א רשאי לעבוד בכל הארץ.
3. עובד זר שמשויך לאזור המרכז רשאי לעבוד במרכז ובפריפריה
4. עובד זר שמשויך לפריפריה רשאי לעבוד רק בפריפריה.

הממונה רשאי להתיר מעבר בין אזורים ולא יתיר מעבר בין אזורים אם תחילת ההעסקה קודמת לפניה לרשות כך שבמצב החדש, אין מניעה לעבור בין אזורים במסגרת הוועדה ההומניטארית, בהנחה ולא התחיל קשר קודם יידון גם המעבר הגיאוגרפי, אם יש העסקה לפני הפניה לוועדה אזי הבקשה תידחה על הסף.

תיקון נוסף לתקנות הגיאוגרפיות מאפשר לעובד זר שמעסיקו נפטר או עבר לבית אבות לעבור בין האזורים.
 
מאגר עובדים מחליפים בסיעוד
עובד זר השוהה בישראל בין 51 חודשים ל 63 חודשים ועבד בצורה חוקית הופך להיות "עובד מחליף" והוא רשאי להיכנס למאגר העובדים המחליפים דרך הלשכות הפרטיות, הוא מחליף את העובד הזר הקבוע כשזה יוצא לחו"ל לחופשה.
בהתאם לשינוי לנוהל עובד זר שמקבל אשרת מחליף, האשרה אצלו עד סוף התקופה עד תום 63 חודשים אבל הוא חייב למצוא מעסיקים ולא להישאר בלי מעסיק.
 
 למידע נוסף ולבחינת עניינכם באופן פרטני פנו למשרדנו בטלפון 09-8901193 או בדוא"ל  Dor@immigrationlaw.co.il