תביעת אבהות ומעמד לקטין שאביו הנטען הוא ישראלי
איך להסדיר אזרחות ישראלית לילד שנולד בחו"ל לאם זרה והאב ישראלי ? איך להוכיח אבהות על קטין שנולד מחוץ לישראל לאם זרה ?

בהתאם לחוק האזרחות, תשי"ב - 1952 ילד של אזרח ישראלי זכאי לאזרחות ישראלית מלידה, זו הסיבה שמשרד הפנים דורש הוכחה לאבהות טרם רישום קטין כבן של אזרח ישראלי, בהתאם לפסיקה, הדרך הבטוחה ביותר להוכחת האבהות היא ביצוע בדיקת סיווג רקמות. (כל קטין שנולד כשאחד מהוריו הנו אזרח ישראלי, הנו אזרח מלידה ללא קשר אם בוצע רישום הלידה בקונסוליה או לא) יש מקרים בהם עולה הדרישה לפס"ד הצהרתי הקובע קשרי משפחה בין הקטין להורה ואז הקטין יקבל את האזרחות.

הדרך הבטוחה ביותר להוכיח קשרי משפחה היא הסתמכות על בדיקת סיווג רקמות שנערכת באחד מבתי החולים בישראל. חוק מידע גנטי , התשס"א -2000 אוסר על ביצוע בדיקה גנטית ללא צו של בית משפט, גם אם הצדדים מסכימים לכך.
הדרך לקבלת צו לביצוע הבדיקה היא הגשת בקשה לביצוע בדיקת אבהות (בד"כ בהסכמת שני ההורים) לבית המשפט לענייני משפחה ובה מתבקש בית המשפט לקבוע קשרי משפחה ומתן צו לביצוע בדיקת סווג רקמות כאשר בהתאם לתוצאות הבדיקה יינתן פסק דין הקובע את האבהות.
יתכנו גם מקרים בהם לצורך רישום אב זר כהורה של קטין שהנו אזרח ישראלי, ידרוש משרד הפנים פסק דין בתמיכה להוכחת כנות הקשר ורישום האב הזר בתעודת הלידה של הקטין, כאביו של הקטין.

בדיקת האבהות נעשית באמצעות מתן דגימת DNA רוק או דם מהאב, האם והקטין ובהמשך בהתאם לחוות הדעת של מנהל המעבדה לסווג רקמות ניתן פס"ד הקובע את קשרי המשפחה בין ההורה לקטין.

בדיקת סיווג רקמות לזוגות מעורבים
זוגות מעורבים (זרה וישראלי) שנולד להם ילד לפני שאושר ההליך המדורג ולעיתים גם במהלך ההליך המדורג (אם הייתה פרידה זמנית, חשש לכנות הקשר או שנישאו לאחר הוריית הקטין) יידרשו להמציא פסק דין הקובע קשרי משפחה בין הילד להורה הישראלי שכן ילד/ה של אזרח ישראלי זכאי למעמד בישראל כשל אביו. 

זוגות נשואים הגרים בחו"ל ולא רשמו את נישואיהם לפני ההיריון ולידת הקטין, יידרשו אף הם לבצע את הבדיקה למרות שהם גרים בחו"ל וזאת בהתאם לנוהל חו"ל של משרד הפנים עליו ארחיב בהמשך.
  
ההליך המשפטי
במרבית המקרים, מוגשת בקשה ובה הסכמת שני ההורים לביצוע הבדיקה, הבקשה מוגשת בבית המשפט לענייני משפחה בישראל (בהתאם לסמכות המקומית ) ובבקשה מבוקש לתת צו המורה על ביצוע בדיקת הרקמות, העתק הבקשה מועבר לתגובת היועץ המשפטי לממשלה, וזה רשאי לדרוש מסמכים כגון תעודות מאומתות כדין, דרכונים, הוכחה על ההיריון , אישורים רפואיים על הלידה וכו' 
לאחר שמוגשת עמדת היועמ"ש לבית המשפט, מחליט בית המשפט באם להיענות לבקשה.
רק לאחר בחינת הבקשה והתגובה, מחליט בית המשפט האם לתת את הצו לביצוע בדיקת סיווג הרקמות.
לאחר מתן הצו, נערכת הבדיקה באחד מבתי החולים בישראל וחוות דעת רפואית של מנהל המעבדה המסתמכת על תוצאות הבדיקה מועברות ישירות לבית המשפט, על סמך התוצאות מוגשת בקשה למתן פסק הדין הקובע קשרי משפחה בין ההורה לילד.
בהמשך, ובהתאם לתוצאות ניתן פסק הדין הקובע קשרי משפחה שלאחריו ניתן לרשום את הקטין כאזרח ישראלי במרשם האוכלוסין וניתן להגיש בקשה לדרכון ישראלי לילד.
 
תביעת אבהות ובדיקת סיווג רקמות לפי נוהל חו"ל 
לעיתים האזרח הישראלי נמצא בישראל והקטין (או הקטינה) שנולדו בחו"ל שוהים יחד עם האם הזרה מחוץ לישראל (ייתכנו מקרים בהם שני ההורים נמצאים בחו"ל) במקרים אלה, עורך הדין מגיש את התביעה בישראל בשם ההורים בבית משפט לענייני משפחה בהתאם למקום המגורים הרשום של הישראלי, לאחר מכן מועברת הבקשה לתגובת המדינה ולאחר קבלת התגובה ניתן ע"י בית המשפט צו לביצוע הבדיקה.
אם הישראלי בישראל הוא נותן את הדגימה בישראל (דגימת דם או רוק) והנבדק הנמצא בחו"ל (הישראלי, האם והקטין או הקטינה) יוזמן , לאחר תיאום מול משרד החוץ, למתן דגימת הרוק (ממנה יונפק ה DNA) בשגרירות אצל השגריר או הקונסול.
דגימת הרוק מועברת בדואר דיפלומטי ישירות לבית החולים שיבא בתל השומר, שם תיערך הבדיקה במעבדה לסיווג רקמות, תוצאות הבדיקה שהנן חסויות יועברו ישירות מבית החולים לבית המשפט עם קבלת התוצאות.

פרטים על הבדיקה
ביום ביצוע הבדיקה, לקיחת הדם או הרוק, יש להביא תעודות מזהות (תעודת זהות או דרכון וכן תעודת לידה של הילד) וכן את הצו מבית המשפט המורה על ביצוע הבדיקה.
לקיחת דם מהילד מתבצעת ע"י רופא ילדים או אחות מרפאת ילדים.
ניתן לבצע בדיקת אבהות גם של עובר ממי השפיר, המכילים תמיד את תאי העובר, ע"י ניקור והוצאת מי שפיר (בשבוע 17 לערך של ההריון), או מסיסי השליה (שבוע 10) במקרים אילו על רופא הנשים המטפל לתאם מראש את ביצוע הבדיקה עם המעבדה וגם בדיקה זו מותנית בצו בית המשפט.
בבדיקת אבהות נבדקים סמנים גנטיים שונים וסיווג רקמות של כל השלושה (הקטין האב והאם) ועל סמך הבדיקות מאשרים או שוללים אם הגבר הוא אכן האב.
 
למשרדנו נסיון רב בהגשת תביעות אבהות לפי נוהל חו"ל, ייצגנו מקרים רבים בהן האם הזרה והילד/ה שוהים בחו"ל (ילדים שנולדו להורה ישראלי בתאילנד, פיליפינים, דרום אפריקה, מקסיקו, גאנה, רוסיה, אוקראינה, גרמניה, טאיוון, ארה"ב, בלרוס, סין, קפריסין ועוד)

לאחר ההכרה באבהות ורישום הקטין כילד של אזרח ישראלי, ניתן להגיש בקשה לקבלת דרכון ישראלי, את הבקשה לדרכון לקטין ניתן להגיש או בשגרירות בחו"ל בנוכחות ההורים והקטין או בישראל.

נבקש להבהיר כי עצם מתן המעמד לקטין אינו משליך אוטומטית על מעמדה של האם ובמידה והישראלי מעוניין להזמין את בת הזוג לישראל עליו לפעול בהתאם לנהלים המקובלים בין אם על בסיס הזוגיות ובין אם על בסיס נישואים אזרחיים.

למידע נוסף ולסיוע בפניה לבית המשפט לענייני משפחה בעניני תביעת אבהות או ייצוג במשרד הפנים פנו למשרדנו בטלפון 09-8901193 או בדוא"ל  Dor@immigrationlaw.co.il
תביעת אבהות ומעמד לקטין שאביו הנטען הוא ישראלי
איך להסדיר אזרחות ישראלית לילד שנולד בחו"ל לאם זרה והאב ישראלי ? איך להוכיח אבהות על קטין שנולד מחוץ לישראל לאם זרה ?

בהתאם לחוק האזרחות, תשי"ב - 1952 ילד של אזרח ישראלי זכאי לאזרחות ישראלית מלידה, זו הסיבה שמשרד הפנים דורש הוכחה לאבהות טרם רישום קטין כבן של אזרח ישראלי, בהתאם לפסיקה, הדרך הבטוחה ביותר להוכחת האבהות היא ביצוע בדיקת סיווג רקמות. (כל קטין שנולד כשאחד מהוריו הנו אזרח ישראלי, הנו אזרח מלידה ללא קשר אם בוצע רישום הלידה בקונסוליה או לא) יש מקרים בהם עולה הדרישה לפס"ד הצהרתי הקובע קשרי משפחה בין הקטין להורה ואז הקטין יקבל את האזרחות.

הדרך הבטוחה ביותר להוכיח קשרי משפחה היא הסתמכות על בדיקת סיווג רקמות שנערכת באחד מבתי החולים בישראל. חוק מידע גנטי , התשס"א -2000 אוסר על ביצוע בדיקה גנטית ללא צו של בית משפט, גם אם הצדדים מסכימים לכך.
הדרך לקבלת צו לביצוע הבדיקה היא הגשת בקשה לביצוע בדיקת אבהות (בד"כ בהסכמת שני ההורים) לבית המשפט לענייני משפחה ובה מתבקש בית המשפט לקבוע קשרי משפחה ומתן צו לביצוע בדיקת סווג רקמות כאשר בהתאם לתוצאות הבדיקה יינתן פסק דין הקובע את האבהות.
יתכנו גם מקרים בהם לצורך רישום אב זר כהורה של קטין שהנו אזרח ישראלי, ידרוש משרד הפנים פסק דין בתמיכה להוכחת כנות הקשר ורישום האב הזר בתעודת הלידה של הקטין, כאביו של הקטין.

בדיקת האבהות נעשית באמצעות מתן דגימת DNA רוק או דם מהאב, האם והקטין ובהמשך בהתאם לחוות הדעת של מנהל המעבדה לסווג רקמות ניתן פס"ד הקובע את קשרי המשפחה בין ההורה לקטין.

בדיקת סיווג רקמות לזוגות מעורבים
זוגות מעורבים (זרה וישראלי) שנולד להם ילד לפני שאושר ההליך המדורג ולעיתים גם במהלך ההליך המדורג (אם הייתה פרידה זמנית, חשש לכנות הקשר או שנישאו לאחר הוריית הקטין) יידרשו להמציא פסק דין הקובע קשרי משפחה בין הילד להורה הישראלי שכן ילד/ה של אזרח ישראלי זכאי למעמד בישראל כשל אביו. 

זוגות נשואים הגרים בחו"ל ולא רשמו את נישואיהם לפני ההיריון ולידת הקטין, יידרשו אף הם לבצע את הבדיקה למרות שהם גרים בחו"ל וזאת בהתאם לנוהל חו"ל של משרד הפנים עליו ארחיב בהמשך.
  
ההליך המשפטי
במרבית המקרים, מוגשת בקשה ובה הסכמת שני ההורים לביצוע הבדיקה, הבקשה מוגשת בבית המשפט לענייני משפחה בישראל (בהתאם לסמכות המקומית ) ובבקשה מבוקש לתת צו המורה על ביצוע בדיקת הרקמות, העתק הבקשה מועבר לתגובת היועץ המשפטי לממשלה, וזה רשאי לדרוש מסמכים כגון תעודות מאומתות כדין, דרכונים, הוכחה על ההיריון , אישורים רפואיים על הלידה וכו' 
לאחר שמוגשת עמדת היועמ"ש לבית המשפט, מחליט בית המשפט באם להיענות לבקשה.
רק לאחר בחינת הבקשה והתגובה, מחליט בית המשפט האם לתת את הצו לביצוע בדיקת סיווג הרקמות.
לאחר מתן הצו, נערכת הבדיקה באחד מבתי החולים בישראל וחוות דעת רפואית של מנהל המעבדה המסתמכת על תוצאות הבדיקה מועברות ישירות לבית המשפט, על סמך התוצאות מוגשת בקשה למתן פסק הדין הקובע קשרי משפחה בין ההורה לילד.
בהמשך, ובהתאם לתוצאות ניתן פסק הדין הקובע קשרי משפחה שלאחריו ניתן לרשום את הקטין כאזרח ישראלי במרשם האוכלוסין וניתן להגיש בקשה לדרכון ישראלי לילד.
 
תביעת אבהות ובדיקת סיווג רקמות לפי נוהל חו"ל 
לעיתים האזרח הישראלי נמצא בישראל והקטין (או הקטינה) שנולדו בחו"ל שוהים יחד עם האם הזרה מחוץ לישראל (ייתכנו מקרים בהם שני ההורים נמצאים בחו"ל) במקרים אלה, עורך הדין מגיש את התביעה בישראל בשם ההורים בבית משפט לענייני משפחה בהתאם למקום המגורים הרשום של הישראלי, לאחר מכן מועברת הבקשה לתגובת המדינה ולאחר קבלת התגובה ניתן ע"י בית המשפט צו לביצוע הבדיקה.
אם הישראלי בישראל הוא נותן את הדגימה בישראל (דגימת דם או רוק) והנבדק הנמצא בחו"ל (הישראלי, האם והקטין או הקטינה) יוזמן , לאחר תיאום מול משרד החוץ, למתן דגימת הרוק (ממנה יונפק ה DNA) בשגרירות אצל השגריר או הקונסול.
דגימת הרוק מועברת בדואר דיפלומטי ישירות לבית החולים שיבא בתל השומר, שם תיערך הבדיקה במעבדה לסיווג רקמות, תוצאות הבדיקה שהנן חסויות יועברו ישירות מבית החולים לבית המשפט עם קבלת התוצאות.

פרטים על הבדיקה
ביום ביצוע הבדיקה, לקיחת הדם או הרוק, יש להביא תעודות מזהות (תעודת זהות או דרכון וכן תעודת לידה של הילד) וכן את הצו מבית המשפט המורה על ביצוע הבדיקה.
לקיחת דם מהילד מתבצעת ע"י רופא ילדים או אחות מרפאת ילדים.
ניתן לבצע בדיקת אבהות גם של עובר ממי השפיר, המכילים תמיד את תאי העובר, ע"י ניקור והוצאת מי שפיר (בשבוע 17 לערך של ההריון), או מסיסי השליה (שבוע 10) במקרים אילו על רופא הנשים המטפל לתאם מראש את ביצוע הבדיקה עם המעבדה וגם בדיקה זו מותנית בצו בית המשפט.
בבדיקת אבהות נבדקים סמנים גנטיים שונים וסיווג רקמות של כל השלושה (הקטין האב והאם) ועל סמך הבדיקות מאשרים או שוללים אם הגבר הוא אכן האב.
 
למשרדנו נסיון רב בהגשת תביעות אבהות לפי נוהל חו"ל, ייצגנו מקרים רבים בהן האם הזרה והילד/ה שוהים בחו"ל (ילדים שנולדו להורה ישראלי בתאילנד, פיליפינים, דרום אפריקה, מקסיקו, גאנה, רוסיה, אוקראינה, גרמניה, טאיוון, ארה"ב, בלרוס, סין, קפריסין ועוד)

לאחר ההכרה באבהות ורישום הקטין כילד של אזרח ישראלי, ניתן להגיש בקשה לקבלת דרכון ישראלי, את הבקשה לדרכון לקטין ניתן להגיש או בשגרירות בחו"ל בנוכחות ההורים והקטין או בישראל.

נבקש להבהיר כי עצם מתן המעמד לקטין אינו משליך אוטומטית על מעמדה של האם ובמידה והישראלי מעוניין להזמין את בת הזוג לישראל עליו לפעול בהתאם לנהלים המקובלים בין אם על בסיס הזוגיות ובין אם על בסיס נישואים אזרחיים.

למידע נוסף ולסיוע בפניה לבית המשפט לענייני משפחה בעניני תביעת אבהות או ייצוג במשרד הפנים פנו למשרדנו בטלפון 09-8901193 או בדוא"ל  Dor@immigrationlaw.co.il